חמישים ושניים סרטים מבריקים וגדולים שכל חובב קולנוע חייב לראות.

ובכן זה קשה. מאוד קשה. הקולנוע הוא מגוון מאוד. זהו ללא ספק המדיום שהתפתח באופן הכי דרסטי, ראה גם הוא לא מעט עליות ומורדות ועד היום הוא מחדש את עצמו בדרכים ובצורות שמפתיעות אנשים. והקולנוע גם הביא לנו זבל בכמויות אדירות שלא ראויות להיקרא קולנוע. אבל, בתוך כל הרפש הזה מסתתרות להן כמה ביצי זהב שחייבים לראות אותם. היום, אני מקדיש את הרשימה הזאת ל-52 הסרטים שלדעתי הם אלו שמרכיבים והם המימוש של הקולנוע והמדיום בשיאו:

הרשימה היא לא לפי סדר מסוים ולא מדורגת מהטוב לגרוע או מהגרוע לטוב. זה פשוט מספור למען סדר.

חשוב לציין לפני שאתחיל, כי ברשימה זו לא אתייחס לקלסיקות האמריקאיות הידועות (לרובן לפחות) וכי אעשה עוד רשימות ובהן אתייחס לסרטים גדולים נוספים.

1. מלאכים בשמי ברלין (1987) וים ונדרס – ראיתי לא מעט רשימות של הסרטים הגדולים שאי פעם נוצרו אבל כמעט באף אחת לא ראיתי את השיר הגאוני הזה שקסמו לא עוזב אותי עד היום. סרט שהוא פשוט, שקט, מעורר מחשבה והגאונות שלו ראוייה להרבה יותר צומת לב ממה שאני מקדיש לה כרגע. פשוט תראו את הסרט הזה.

2. סינקדוכה, ניו יורק – חיים, מוות, אמנות, תיאטרון, בדידות ואי לינריות עם קפיצות זמן מרחיקות לכת. בסרט הזה של צ'ארלי קאופמן (שמש נצחית בראש צלול שגם הוא ברשימה) נוגע בנו כבני אדם ולמעשה נותן לאדם לבנות את העולם שלו מחדש. האדם בונה לעצמו מחדש את חוויותיו כמופע סיכום חייו ועובר מחדש את כל החיים שלו. אין מילים שיכולות להסביר את הסרט הזה והאמת, טוב שכך.

3. התפוז המכני (1971) סטנלי קובריק – האמת, הסרט הזה מופיע בחלק מן הרשימות. היצירה הגאונית של קובריק המציגה את האולטרה אלימות ומחלות הנפש של צעיר שביצע רצח ונענש באופן לא מוסרי על ידי חברה עתידנית וקפיטליסטית שרואה בפרט לא פחות ממספר? התפוז המכני אמנם כבר לא יזעזע את הקהל שגדל לסרטים הוליוודים מדממים אך הוא ללא ספק יעיר את מחשבותיהם של החכמים ויעיר לא מעט שאלות שהחברה והשלטון לא היו רוצים שתחשבו עליהן.

4. החותם השביעי (1957) אינגמר ברגמן – האביר מתעורר בחוף הים ומולו ניצבת דמות גבוהה עם פרצוף לבן חיוור. הוא אומר לו כי הוא המוות. האביר שחזר מישראל ובורח מהמגפה השחורה מנסה להציל את חייו בכך שקורא תיגר על המוות ומזמין אותו למשחק שח שנמשך לכל הסרט. המוות רודף בלא מודע אחר האביר שמנסה להבין איך לנצח את המוות. הדיאלוג הזה היה אחד הגדולים בקולנוע והוא ביסס מחקרים ומאמרים פילוסופיים רבים. ברגמן הוא הבמאי היחיד שאני יכול לחשוב עליו שמשנת 1957 בה הוא יצר יצירות מופת נוספת (תותי בר), שעד סיום הקריירה שלו ב-2003 יצר סרטים מופתיים רבים, שאת כולם לא אוכל להזכיר מסיבות של כמות.

5. בירדמן (2014) אלחנדרו ג. איניוריוטו – מייקל קיטון בקמבק מופתי, אגרוף בפרצוף של הוליווד וסרט סוריאליסטי על אמן מיוסר שרק רוצה לגאול את עצמו שפגע באמנות הקולנוע ולהוכיח כי הוא בכל זאת לא רק סלבריטאי. הסרט מצולם כוואן שוט בשילוב עם CGI הצליח ליצור יצירת מופת נצחית שלנצח תיזכר.

6. מטריות שרבורג (1964) ג'ונתן דמי – מחזמר מההתחלה ועד הסוף על נערה צעירה שמתאהבת בגבר צעיר לפני הגיוס שלו. בעקבות מצב כלכלי רעוע, מתארסת הבחורה לגבר עשיר, סוחר תכשיטים. כשהגבר חוזר הביתה, לבו נשבר. סרט יפהפה ומרגש שמציג באופן מושלם את הסטנדרט לאיך צריך לעשות מחזמר אמיתי.

7. סטאלקר (1979) אנדריי טרקובסקי – אולי אחד מסרטי המדע הבדיוני/פנטזיה הטובים שאי פעם נוצרו אם לא הטוב שבהם. היצירה האחרונה של המאסטר הרוסי אנדריי טרקובסקי עוקבת אחרי שלושה אנשים המחפשים אחר מטאור שעל פי השמועות, יכול להגשים את המשאלות של כל מי שנחשף אליו.

8. המראה (1975) אנריי טרקובסקי – סרטו האינטימי והאישי (וגפם הקצר ביותר שלו) על אדם המנסה להיזכר בילדותו לאחר שחווה פלאשבקים בשנתו. כל סצנה בסרט הלא לינארי היא גאונית ועצומה ובאמת שרק צפייה בו תתאר אותו.

9. הקורבן (1986) אנדריי טרקובסקי – הסרט הזה שונה מסרטיו הקודמים של טרקובסקי מכמה סיבות: הראשונה: הסרט לא צולם ברוסיה בעקבות הגירוש של טרקובסקי משם ב1979. הסרט צולם בשוודיה ותמך בו לא אחר מאשר אינגמר ברגמן שהיה מעריץ של טרקובסקי. הסרט דובר שוודית והקאסט הקבוע של ברגמן יחד עם ההפקה (ואפילו קלייר דניס הצעירה שלקחה חלק בהפקה וכעת נהייתה יוצרת ענקית גם). הסרט מתאר די בפשטות את תחילתה של מלחמת עולם שלישית וחרדות ופחדים על משפחה באי אחד בשוודיה. הסרט מרגיש כמו סרט של ברגמן וטרקובסקי והוא משלב אלמנטים של השניים.

מתוך ''הקורבן'' של טרקובסקי.

10. 2001 אודיסאה בחלל (1968) סטנלי קובריק - סרטו המעורר השראה של סטנלי קובריק מ-1968 שבזכותו ראינו סרטים כמו ''מלחמת הכוכבים'' והתפתחות האפקטים שהביאה אותנו להוליווד של היום. קובריק מעלה שאלות פילוסופיות, חוקר לעומק את מרכיבי האישיות הקטנים ביותר של האדם ובנוסף לזה מעניק חוויה עוצרת נשימה בפן הויזואלי. אם לא ראיתם, אתם חייבים לעצמכם את זה.

אחד השוטים הידועים בהיסטוריה. מתוך ''2001 אודיסאה בחלל''.

11. הניצוץ (1980) סטנלי קובריק - סרט האימה של סטנלי קובריק שהמציא גם הוא את הז'אנר מחדש (יש סרטים של קובריק שלא המציאו ז'אנרים מחדש?) וגרם לדור של אנשים לפחד מביקורים ארוכים בבתי מלון מרוחקים. הפעם קובריק מעבד מחדש את ספרו של סטיבן קינג (שרובכם יכירו בעיקר מ-IT) לסרט אימה מורכב, מופרע שמוציא מקאסט השחקנים את מיטבם (בעיקר מהשחקנית שלי דובל וג'ק ניקולסון).

הסרט באופן מפתיע עומד במבחן הזמן ומצליח למרות גילו המופלג להפחיד ולגרום לקהל להתכווץ בכסא.

12. פרסונה (1966) אינגמר ברגמן - עוד יצירת מופת של ברגמן, ואולי הגדולה ביותר שלו (תלוי את מי שואלים). הסרט מציג את מערכת היחסים המופרעת והנרקיסיסטית (שנראה כי יורגוס לנטימוס קיבל ממנה הרבה השראה ל''מועדפת'') בין אחות לבין שחקנית שמבלות יחד בבית חוף בשוודיה. הקשר שנוצר בינהן, הסוד האפל שהן מסתירות והתחושה שברגמן יוצר בסרט היא חד פעמית.

13. זה יום כה יפה (2012) its such a beautiful day דון הרטפלדט - אולי אחד הסרטים הכי אנונימיים ברשימה הזו. הסרט הזה הוא באורך של שעה אחת בלבד, אך גם באורך הזה הוא מצליח להיות עמוק ויש בו כמה הברקות וסצנות מרגשות שאין בהוליווד סרט שיכול להגיע לעומקים שכאלו.

14. הסמוראי (1967) ז'אן פייר מלוויל - בדידותו של הסמוראי היא תכונה חשובה שבלעדייה, הוא חשוף לטרף ובכל פינה יכול לארוב לו מישהו. בסרטו המוצלח ביותר, מצליח ז'אן פייר מלוויל לתאר את הסמוראי הבודד בדמותו של מתנקש חסר אמפתיה ורחמים שנרדף ע''י רשויות החוק על רצח שביצע במועדון. יצירה קולנועית נפלאה ומותחת שתשאיר אתכם על קצה הכיסא.

15. עיינים עצומות לרווחה (1999) סטנלי קובריק - יש משהו סימבולי ביציאת הסרט הזה. הוא יצא בשנה בה התבצע המעבר בין המאה ה-20 למאה ה-21 ובהחלט אפשר להבין שהסרט הזה סוגר למעשה את עידן הקולנוע הקלאסי ובאופן ישיר וברור עובר לעולם סרטי הבלוקבסטר והתלת מימד. מלבד כל זה, הסרט הוא סרטו האחרון של קובריק, שהספיק לצפות בו בבכורה ימים ספורים לפני מותו. הסרט עוקב אחר זוג נשוי בניו יורק, כאשר האישה מנסה לעורר בגבר קנאה וגורמת לו לעבור מסע מטלטל בניו יורק בתוך עולם של זנות, אלימות, סמים וטקסי דת/אורגיות עצומות. חובה.

16. הטוב הרע והמכוער (1966) סרג'יו ליאונה - השיא של מערבוני הספגטי הקלאסיים. הסרט שהפך עם השנים לקאלט שגרר אחריו עשרות מיליוני חיקויים (די כושלים ברובם) עדיין שומר על מאמדו כאחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו אי פעם. כחלק מהזרם האיטלקי של המערבונים דוברי האנגלית, עם הדיאלוגים השנונים והדים והדמות של הגיבור החכם והחתיך (קלינט איסטווד שנפצע בסרט הזה בכמות לא אמינה). הסרט השלישי בטריילוגית ''האיש ללא שם'' (אחרי ''הצלפים'' ו''בעבור חופן דולרים'') הסרט עוקב אחר הבחור הטוב המחפש באוצר כאשר הרע והמכוער אחריו ולא יבחלו באמצעים כדי להגיע למבוקשם. קלסיקה שכל מי שלא צפה בה, סובל מחוסר השכלה.

17. יצרים (1966) מיכלאנג'לו אנטוניוני - סרטו הטוב ביותר של אנטוניוני הגדול, עוקב איתנו אחרי יום בחייו של צלם בלונדון שמגלה ביום בהיר אחד גופה בפארק העירוני. כעט הוא מונע לגלות מה הוא בדיוק ראה. הסרט כולל כמה מהסצנות המבריקות ואם לא היה את סצנת הסיום של נקודת זבריצקי, כנראה זו הייתה הטובה ביותר!

18. פלייטיים (1967) ז'אן טאטי - לקח לי קצת זמן להעריך את הסרט המבריק הזה של ז'אק טאטי שמשתמש בעריכת סאונד כחלק מהדיאלוג וסט מאוד משונה. הסרט הנועז הזה מחולק לשישה סיקוונסים שמקשרים באופן די מוצלח שתי דמויות - האחת ברברה, תיירת אמריקאית צעירה שמטיילת עם קבוצת נשים בגיל הזהב וממר הולו, גבר צרפתי שלא מצליח להתאקלם במודרניזציה הצרפתית.

19. ראסטי ג'יימס (1983) פרנסיס פורד קופולה - הסרט היחיד של קופולה שאני באמת אהבתי עוקב אחרי ראסטי ג'יימס (אם שם הסרט בעברית לא חשף זאת) השואף להיות מנהיג כנופיות האופנועים כמו אחיו הגדול שממנו שאף לא מעט השראה. כשאחיו חוזר לאחר שעבר מסע גילוי עצמי ברחבי קליפורניה עם פילוסופיה ותפיסת עולם שונה הוא מנסה להשפיע ולשנות את ראסטי שלא יסיים כמוהו. אחד הסרטים היפים ביותר מבחינה ויזואלית (בעיקר הסצנות עם הצבעים אך גם אלו שלא יפיפיות) והשימוש המטאפורי בסרט הזה באופן ויזואלי היה לא פחות מהברקה של ממש. אם תשאלו אותי, אפשר לוותר על ''הסנדק'' ו''אפוקליפסה עכשיו'' ולצפות רק בראסטי ג'יימס.

20. ארץ יצורי הפרא (2009) ספייק ג'ונס - נקודת המבט של ג'ונס על הקלאסי של הילד שצועק על אמא שלו בגלל שהיא לא נותנת לו צומת לב ולא יושבת איתו בארוחת הערב, הוא בורח למפלצות וחוזר הביתה כשבעזרת קסם שחור, המרק עדיין חם. סרט פשוט ויפהפה שירגש כל אדם.

21. מלון גרנד בודפשט (2014) ווס אנדרסון - הסרט התקופתי והצבעוני ואולי העמוק ביותר של הבמאי עם הסטייל הכי מוזר בקולנוע האמריקאי המודרני. הסרט עוקב אחר שני עובדים במלון שבעקבות המוות של המאהבת והירושה שהשאירה לו (לגוסטב, שוער המלון) הוא נרדף יחד עם זירו (נער הלובי) במסע משעשע ומעניין ויזואלית שמצליח גם לגעת בנקודות תרבותיות ופוליטיות-שלטוניות.

22. שדרות סאנסט (1955) בילי ווילדר - יצירת המופת הגדולה והבלתי מעורערת של בילי ווילדר, עוקבת אחר במאי כושל שמגיע בטעות לשחקנית עבר שאיבדה את תהילתה ואת שפיותה. היא מנצלת את הופעתו של הבמאי כדי לנסות לעשות קאמבק לתעשיית הסרטים.

23. רטטוי (2007) בראד בירד - סרט ילדים של פיקסאר לכאורה רגיל. כשמתחילים לנתח אותו לעומק מגלים אמירה מבריקה, עשייה מושלמת ומשפט אחד שיכול להוות השראה לדורות שלמים לילדים שעוד יצפו בגאונות הקולנועית הצרופה הזו.

24. וול - אי (2008) אנדרו סטנטון - תרבות הצריכה, זיהום אוויר, אהבה וקולנוע. אלו ארבעת המאפיינים שמרכיבים את יצירת המופת הזו של פיקסאר. הסרט שבחלקו הוא מחווה לסרטים האילמים של שנות השלושים והעשרים ובחלקו הוא מחווה לסרטי מדע בדיוני בשנות השישים כמו אודיסאה בחלל ואלפאוויל. הסרט עוקב אחר רובוט ניקיון בודד על כדור הארץ, כאשר רובוטית מגיעה בחללית כדי לחקור אם האדם יכול לחזור ולהתיישב מחדש בכדור הארץ. הרובוט הקטן והרובוטית העתידנית מתאהבים וכשהיא נלקחת לספינת החלל אלייה היא שייכת עם ממצאים, וול אי יוצא לחפש אותה. אין ספק שמלבד עומק ואמירה ביקורתית ונוקבת על התרבות העולמית והאמריקאית בפרט, הוא לא מפחד לקחת סיכונים ונוגע בנושאים שרוב העולם יעדיף להעביר אותו הלאה.

25. מידות רעות (2014) פול תומאס אנדרסון - הסרט הזה הוא הפעם הראשונה שנעשה עיבוד קולנועי לנובלה של תומס פינצ'ר שספריו נחשבים לבלתי אפשריים לעיבוד. הסרט הזה מוכיח למה עיבוד שלו הוא כל כך קשה אך בכל זאת, מדובר בסרט אדיר המשלב בין פילם נואר של שנות החמישים, לבין סרט קומדיית סלפסטיק וסרט סמים שמרגיש לפעמים כמו פרודיה לטריינספוטינג הסקוטי. הסרט מתחיל בכך שדוק ספורטלו יוצא לחפש את האקסית שלו שנעלמה לילה לפני כשהשאירה לו פרטים על תכנון לרצח שעתיד להתרחש. הסרט הזה לא דומה לשום דבר שראיתם בחיים שלכם והוא ללא ספק כולל רגעים מבריקים למרות הקושי להבין אותו.

26. מ.א.ש (1970) רוברט אלטמן - הסאטירה הנפלאה שיצר רוברט אלטמן, מתרחשת בעת מלחמת קוריאה ועוקבת אחר רופאים בבית חולים שדה כאשר הם מנהלים דיאלוגים בעת שמנתחים פצועים משדה הקרב. הסרט בראש ובראשונה מבקר את צבא ארצות הברית, על פשעי שביצע ועל אופן רופף שהוא מתנהל ובכך מסכן את חייהם של רבים. בנוסף, כדי להפיג את הלחצים, הרופאים מתנהגים באופן שלא מתאים לסביבתם ואף יש שימוש בהומור סלפסטיקס כדי להדגיש זאת. ההומור בוטה וההומור הסרקסטי על טבע האדם הביא ליצירת סרט סאטירה נצחי שהיווה אחת ההשפעות למרידות האנטי ממסדיות והפציפיסטיות שצמחו אז.

27. ז'אן דילמן רחוב דו קומרס 23 בריסל 1080 (1975) מישל אקרמן - יצירת המופת הפמיניסטית של מישל אקרמן מתארת את שגרת חייה של עקרת בית שחייה יחד עם בנה ומנהלת איתו שיחות שטחיות, וברוב זמנה היא מבשלת, מנקה ומארחת בביתה גברים תמורת מין. הסרט מציג באופן מושלם, באמצעות צילומים סטטים ארוכים, הסרט מבקר את הנורמות האירופיות והיחס שהיה אז כלפיי נשים.

28. קרא לי בשמך (2017) לוקה גואדנינו - באיטליה של שמונת השמונים,סיפור אהבה בין נער איטלקי לסטודנט אמריקאי. אהבה יפהפייה ופשוטה. אין הרבה לפרט עלייה.

29. הוגו (2011) מרטין סקורסזה - מכתב אהבה ענקי ומרגש לאמנות הקולנוע שמוגש לנו באמצעות טכנולוגיית התלת מימד בצורה אדירה ויוצרת חוויה קולנועית חד פעמית.

30. שתיקה (2017) מרטין סקורסזה - סרטו האינטימי ואולי העוצמתי ביותר של סקורסזה, על שני כמרים מיסיונרים בתקופת המאה ה-17 השטים ליפן על מנת להפיץ את הנצרות ונרדפים על ידי השלטונות. כאשר לכל מקום אליו הם מביאים את הבשורה, היפנים שוחטים ורוצחים, עולה בהם השאלה של קיום האל. כדי לעורר את תחושת השתיקה עוד יותר, לסרט אין שום שימוש בפסקול מוזיקלי והוא משתמש בשתיקה הזו על מנת ליצור תחושת ניכור בין הצופה לסרט.

31. בלייד ראנר (1982) רידלי סקוט - אחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים (וגם אחד הסרטים האמריקאיים). הסרט עוקב אחר בלייד ראנר, הנשלח לחסל רפליקנטים דמויי אדם מלנסות ולמנוע מהם להרחיב את זמנם בעולם. בעולם מנוכר וזר, הרפליקנטים לוקחים את תפקיד הפילוסופים שואלי השאלות ויחד עם אחד המונולוגים המבריקים בקולנוע בכלל, מצליח להציג עמדה ושאלה קיומית.

32. חייה הכפולים של ורוניק (1991) קז'ישטוף קישלובסקי - סרטו המבריק והטוב ביותר של קישלובסקי מתאר סיפור מתנגש על שתי בחורות בשם ורוניק, אחת צרפתייה והשנייה פולניה. הן נולדו באותו היום, באותה השנה ובאותה השעה. הן גם נראות אותו הדבר ומשוחקות על ידי אותה שחקנית. וורוניק מתמוטטת בזמן הופעה על הבמה, וחווה התמוטטות. סרט מיסטורי, סוריאליסטי, יפהפייפה שכולל בו כמה סצנות ענקיות ואנושיות.

33. רכבת הקרח (2013) בונג ג'ון הו - העולם קפא. האנשים ששרדו עלו על רכבת שלא עוצרת לעולם ומחולקים לקרונות במעמד היררכי ודקטטורי. לאחר 17 שנה לתושבי הקרון האחורי נמאס והם מחליטין לצאת למרוד.

34. ביג ליבובסקי (1998) האחים כהן - שטיחים, מפיקי פורנו, שמירת שבת, פדופילית ילדים, באולינג, אמנות בעירום, בוב דילן, מלחמת ויאטנם, מריחואנה, נכים, כיסאות גלגלים, ניהליסטים, כפות רגליים, מזוודת גרביים, מיליון דולר והדוד. פשוט לכו תראו את הסרט הגאוני הזה.

35. ידיד אמריקאי (1977) וים ונדרס - שיתוף הפעולה הראשון בין ברונו גנץ לבין וים ונדרס, הוא סרט מתח (שאפשר בטעות להתבלבל ולהכליל אותו כחלק מסרטי המתח שהיו הנורמה בשנות השבעים, אך הוא הרבה מעבר) העוקב אחר יונתן, חולה סופנית שנשלח לבצע משימת התנקשות כחלק מקרב בין מאפיות, במטרה להשאיר לאשתו ובנו סכום כסף שיסדר אותם. הסרט מצליח לבנות לעצמו אווירה ייחודית לו, הוא בורא עולם ובעזרת עבודת מצלמה מבריקה של רובי מילר ועשייה קולנועית אדירה של וים ונדרס, שכמובן עד היום מחזיקה מעמד.

36. פחד אוכל את הנשמה (1974) ריינר ורנר פאסבינדר - אז קודם כל לא. אין שום קשר בין השחקן הבריטי העולה מייקל פאסבינדר ולריינר ורנר. הסרט הזה הוא אולי הסרט האהוב על מורים לקולנוע אבל מסיבות די מוצדקות - העיצוב הגאוני של השוטים והשימוש הנפלא בזוויות המצלמה (למשל הדולי-אין בבאר) השתלבו יחד עם הסיפור של אהבה אסורה בין מהגר מרוקאי בגיל 30 לבין אישה מבוגרת בת 60. אין ספק שמדובר בסרט יפהפה שבעזרת אלמנטים שונים - הוא יצירת מופת של ממש.

37. האדם השלישי (1949) קרול ריד - הסרט הטוב ביותר של אורסון וולס שהוא לא ביים אבל לאורך כל כולו הוא מרגיש כאילו הוא המצאה פרי עטו. סרט הפילם נואר שמתרחש בוינה של אחרי המלחמה (שמזכירה לי נורא את M של פריץ לאנג משום מה). הסרט עוקב אחר סופר מערבונים אמריקאים שמגיע לווינה בעקבות הזמנה של חבר עבר. כאשר הוא מגיע, מתברר לו שהוא בכלל מת. עם לא מעט טוויסטים והשימוש באלמנטים קולנועיים שונים, מתקבלת יצירה אדירה שגם אחרי 70 שנה היא מצליחה להחזיק מעמד באופן מושלם.

38. זמנים מודרניים (1936) צ'רלי צ'פלין - באמת אבל באמת שאין לי שום מילים להוסיף על הסרט הזה חוץ מוואו, וככל שנמעיט במילים עליו ונצפה בו, טוב יותר.

39. דני רוז, האיש מברודווי (1984) וודי אלן - בדרך כלל, הסרט של אלן שתמיד פוקד את רשימות הסרטים הגדולים שאי פעם נוצרו הוא מנהטן, שזו יצירה אדירה בפניי עצמה, אבל בניגוד לרוב משהו בדני רוז מדבר אליי יותר. דני רוז הוא אמרגן נוראי, אולי אלתרואיסט של ממש (תלוי את מי תשאלו) שמייצג את האמנים והכשרונות שהמיינסטרים ככל הנראה היה בועט להם בתחת. דני רוז מייצג כשרון אחד - לו, זמר עבר שעשוי לעשות קאמבק, אך לא יכול לעלות על הבמה בלי הנוכחות של אהבת לבו. ברגע האחרון, יוצא דני רוז להביא אותה להופעה ומסתבך עם גנגסטרים מהמאפייה האיטלקית שיוצאים איתה. באחד הסצנות המבריקות של הסרט, דני רוז הולך עם טינה ובטעות הם מגיעים לסט צילומים של פרסומת ובההשחקן לבוש כגיבור על ומנסה להתחיל עם טינה. היופי של הסצנה הזו יחד עם הסצנה בהאנגר עם ההליום והבלונים הענקיים של המייסי פרייד שמתרחש כל שנה בניו יורק, הקסם של וודי אלן וניו יורק בשיאם.

40. במהלך הזמן (1976) וים ונדרס - שוב וים ונדרס ברשימה שלי (והוא יופיע כאן עוד) מסיבה מוצדקת שהוא כנראה אחד הבמאים הגדולים והטובים שאי פעם חיו. הפעם הוא זהו הסרט השלישי בטרילוגיית סרטי המסע (אליס בערים היפהפה ותנועה מוטעית הנפלא) . הסרט הוא כאמור סרט מסע ברחבי גרמניה בשנות השבעים, ממערב למזרח העוקב אחר שני גברים - הראשון הוא טכנאי רכבים ישנים והשני הוא מרפא בדיבור בעל נטיות אובדניות שמצטרף כטרמפיסט. בין השניים נוצר קשר שמאוד מזכיר את אחוות האחים במערבונים הקלאסיים של ג'ון פורד.

41. משמעות החיים (1983) טרי גיליאם - הסרט הכי גס, אלים, מופרע, ביקורתי, הזוי ומצחיק שחבורת המונטי פייטון הוציאה עד היום. ההתעסקות בשאלה הקיומית שימשה השראה ליצירות חשובות רבות של גדולי היוצרים, ונראה כי הם החליטו לקחת את השאלה הזו, לדחוף אותה לתחת, לשפשף ואז להקיא אותה החוצה דרך הפה. סוג של מסע הפוך שהאוכל עובר. זאת הדרך הכי טובה שאני יכול לתאר את הסרט המבריק הזה.

42. מצב הדברים (1982) וים ונדרס - אני מצטער, יש לי סוג של אובססיה לסרטיו של הגאון הקולנועי וים ונדרס. זאת הפעם האחת לפני אחרונה שאני מדבר עליו כאן. מבטיח. בסרט הזה, אנחנו עוקבים אחר הפקה הוליוודית של סרט מדע בדיוני ובאמצע ההפקה נגמר הפילם והתקציב לסרט והוא מנסה למצוא דרך להמשיך את ההפקה. בינתיים צוות ההפקה והשחקנים מתעסקים במשברים שלהם. הדבר שהכי מייחד את הסרט מלבד הצילום המבריק, זו דרך הביקורת של ונדרס על הקפיטליזם ועל הדריכה של הוליווד על במאים אירופאיים בעלי חזון שמאוד לא תואם את מה שהאמריקאים יוצרים.

43. אלפאוויל (1965) ז'אן לוק גודאר - אני לא נמנה בין מעריציו האדוקים של גודאר (ספק אם יש כאלו). למרות שסרטיו נחשבים למהפכנים בתחומים הטכניים וגם בעלילתיים בעיקר ''עד כלות הנשימה''. למרות זאת יש קצת התיימרות וניסיון להבריח את הקהל. הקולנוע של גודאר לפעמים אוונגרדי מדי גם לאלו ששרדו את הסרטים של יונאס מקאס. דווקא באלפאוויל, הניסיון הראשון של גודאר ליצור סרט מדע בדיוני בשילוב פילם נואר הוא מצליח לאזן את עצמו. הוא בורא כאן עולם שיכול להתחרות ביופיו עם זה של בלייד ראנר 2049 (ובואו נודה בזה, מדובר בעולם ויזואלי מרהיב ביופיו) ואף לנצח אותו לעיתים. הסרט מציג עולם בו הרובוטים והמחשבים שולטים ואת מסעו של בלש אמריקאי אחד שיוצא להילחם במדען שהצליח להגדיר למכונות רגש אנושי.

44. מטרופוליס (1927) פריץ לאנג - חזונו המופלא והמבריק של לאנג, על העולם העתידני והקפיטליסטי שהקדים את זמנו ובפעם הראשונה בהיסטוריה של הקולנוע, יצר עולם מקביל לחלוטין. הסרט האילם, מתרחש כולו בעולם קפיטליסטי שבחזונו מאוד מזכיר את העולם שהיטלר שאף לבנות. אין אינדיבידואל. החזק חיי מעל פני האדמה והחלש חיי מתחתיו. הסרט עוקב אחר אדם מהמעמד העליון שיורד לעם, שמפעיל את הרובוטים ומתאהב בבחורה המנהיגה את המחתרת. הוא והיא מתאהבים והוא מבקש ממדען מטורף לבנות לו רובוטית שתהווה לכפילה שלה. מהר מאוד הכפילה מסיתה את הפועלים למרוד.

45. פטרסון (2016) ג'ים ג'רמוש - אני מניח שאתם חושבים שזה קצת מוזר שבחרתי דווקא בסרט הזה של ג'רמוש ברשימה שלי. אני יכול להסכים איתכם, ובכל זאת. הסרט הזה פועם בקצב של שיר ומציג לנו נהג אוטובוס אחד עם נקודת מבט מעניינת ומרגשת על העולם הקטן בו הוא חיי. בין אם זאת חברה שלו או המפל שהוא מתיישב מולו, כל דבר כזה או אחר מאפיין משהו בחיים שמתאורים כל כך מושלם מתוך מחברת השירה של פטרסון.

46. השכן הקסום של טוטורו (1988) הייאו מיאזאקי - הסרט הזה הוא גאונות. כמו שאר סרטי סטודיו ג'יבלי. הוא מרגש, הוא מלהיב והוא עדיין מחזיק מעמד נפלא ומרגיש כאילו הגיע אלינו רק אתמול. הסרט עוקב אחר שת שתי בנות: מאי וסאטאסוקי, שעברו עם אביהן לכפר פסטורלי ושקט. שקט לכאורה. הן פוגשות ביער שדון בשם טוטורו שלוקח אותן למסעות מדהימים ועולמות יפהפיים ומרגשים בחוויות מדהימות ועוצרות נשימה.

47. אידה (2013) פאוול פאווליקובסקי - הסיפור האנושי והמרגש ביותר שנוצר אולי אי פעם, עשוי בקפידה יתרה, מרגש, חד ופוגע בכל מה שמכוון אליו. הסרט עוקב אחר נזירה שלפני שנשבעת אמונים למנזר, נשלחת לדודתה לגלות על משפחתה. היא מגלה כי היא למעשה יהודיה שנמסרה למנזר כדי להינצל ממוות אכזרי בשואה.

48. מקס הזועם כביש הזעם (2015) ג'ורג' מילר - הסרט הרביעי בסדרת סרטי מקס הזועם היה לא פחות ממופת של קולנוע. השימוש באפקטים פרקטיים, בניית העולם, הטירוף והפרפקציוניזם שהוא יוצר הם כאלו שהייתי מצפה לקבל בסרט של קובריק. בין אם מדובר ברעיונות ובביצוען, מקס הזועם כביש הזעם הוא יצירת אקשן מופתית ומבריקה ואין לי ספק שאם קובריק היה פונה לז'אנר האקשן, זה הסרט שהיינו זוכים לקבל.

49. קליאו מחמש עד שבע (1962) אנייס ורדה - הסרט עוקב אחר שעה וחצי ביומה של קליאו, זמרת מוכשרת הממתינה לתוצאות של בדיקה קריטית. במשך השעה וחצי הזו היא פוגשת חייל לפני יציאתו למלחמה, או בסצנת האורח של גודאר במחווה מדהימה לקולנוע האילם של ג'ורג' מלייס. אחד מסרטי הגל החדש הטובים ביותר.

50. אתם, החיים (2007) רוי אנדרסון - המאסטר השוודי, יוצר חוויה סוריאליסטית, מרגשת ומבריקה שבעזרת צילום מרהיב, הומור עוקצני וסצנת חלום אחת שהיא אחת הסצנות היפות שנוצרו אי פעם לפי דעתי. יצירת המופת הזו עוקבת אחר כמה סיפורים קצרים ומקריים שנראים אמנם בתחילתם כקלישאה אך מתפתחים למשהו עמוק ומרשים הרבה מעבר לכך. כל אחד מהם נותן פרשנות אחרת לשאלת משמעות החיים.

51. פיצקרלדו (1982) ורנר הרצוג - אחד הסרטים שאולי הכי הזויים ברשימה אך גם אחד המרשימים והמפתיעים אי פעם. בסרט, פיצקרלדו הוא אדם עם חזון להקים אופרה באמצע הג'ונגלים של האמזונס. כמו שהרצוג השתמש בסרט, פיצקרלדו נעזר בילידים האינדיאנים בהעברת אונייה משני אפיקים שונים בנהר באחת מהסצנות המרשימות שנוצרו.

52. אנשים ומקומות (2017) אנייס ורדה - עוד סרט אחד בונוס שהשבוע חזר לכותרות - הסרט הדוקומנטרי היחיד ברשימה (אני לא נמנה בין מעריצי הז'אנר) הוא הסרט המרגש והאנושי של אנייס ורדה שמסתובבת ברחבי צרפת יחד עם האמן הנפלא JR כאשר הם מצלמים את האנשים הפשוטים ותולים את הצילומים בעותקי ענק על בניינים שלמים. הסרט המרגש והמפתיע הזה היה גם הסרט האחרון של אנייס ורדה שבשבוע שעבר הלכה לעולמה.