גרוע אבל מצטיין - ''שדר מן העתיד''.

בתחילת דרכנו, הקולנוע היווה סוג של שילוב תרבויות. הוא היה קולנוע שדיבר על האשכנזים, ההתאקלמות בארץ, המעבורות ולמעשה על כל קשיי החיים. הוא היה גרוע. ממש גרוע. הקולנוע הישראלי שאב לא מעט השראה מהקולנוע האירופאי שהיה מאוד פוליטי חברתי. העניין הוא שהחברה הישראלית לא הייתה מספיק מגובשת כדי לספר סיפור שהוא לא מתייחס רק אלייה. הקולנוע גם נעשה באופן שהוא עלוב לחלוטין, גרוע להחריד ופשוט זוועה ביחס לקולנוע הענק שהגיע ממדינות אירופה. זה גרם להופעת סרטים שהיו בעיקר כמו סאלח שבתי. אבל סאלח שבתי שמשום מה נחשב לקלאסיקה למרות שהוא סרט גרוע, ביקר את האשכנזים שהתייחסו בגזענות והשפילו את עולי עדות המזרח. כך היה הקולנוע שלנו עד אז. מצד שני, אני לא אלך להאשים את כל היהודים בסבל שעברו והדברים שראו וביקירים שאיבדו. הקולנוע הישראלי אז היה סמל, תיעוד של מה שקרה כאן ובעיקר זעקה לעזרה. וגם כדי לעשות תעמולה כמובן ולתעד את המציאות שלנו ולתת לעולם לראות אותה. השיא של זה הגיע כשסאלח שבתי גזל את גלובוס הזהב מז'אק דמי על מטריות שרבורג. חבורת חארות. בכל מקרה, הקולנוע הישראלי נועד בעיקר כדי להציג לעולם תדמית מסוימת על החברה שלנו, לספר את הסיפור שלנו וכשהיה זמן, לספק להמון שלא היה חכם במיוחד בידור זול ומשעשע שישכנע אותם להמשיך להיות צברים ולא עודד אותם לחשיבה מעבר. ואחרי מסורת של קולנוע ישראלי שעובד רק לפי הרעיונות האלו, הגיע או יותר נכון לא הגיע ''שדר מן העתיד''. סרט המדע בדיוני הראשון שנעשה בארץ הקודש (כאשר האחרון שנעשה טכנית היה ''המוסד'' שצפיתי בו לפני שלושה ימים. הוא לא היה מדע בדיוני ממש, אבל כן היו לו לא מעט אלמנטים שנלקחו מהזא'נר). הסרט נעשה על ידי האמן דוד אבידן שיצר כמה סרטים אקספרמנטלים מאוד מעניינים (שיצא לי לראות בתכנית מוסף תרבות בכאן 11 או איך שלא קוראים לה) אבל עבודתו הקולנועית לא זכתה להכרה אף פעם, גם לא בימינו. למזלי, הייתי מספיק בר מזל להשיג עותק נדיר של שדר מן העתיד וצפיתי בו בהזדמנות הראשונה. הדבר הראשון שיש לי להגיד הוא שבאמת מדובר ביצירה עם רעיונות מעניינים שהחייה אותם אמן, כותב והוגה דעות שאין ספק שהאינטליגנציה והגאונות שלו הועברו אל המסך בכך שהחייה את תעוות נפשו על המסך. הבעיה התחילה באבידן עצמו שהיה בטוח ביכולתיו הקולנועיות כל כך, עד שיצר סרט בהפקה ישראלית בינלאומית שהיה מורכב להחריד, עתור תקציב ביחס לתקופה (תקציב של 100 אלף דולר) עם סטים מורכבים ודיאלוג משולב אנגלית בתוכו. אפשר להבין כמובן שהסרט היה ונשאר כישלון גמור. למעשה הוא היה כל כך כושל שהקולנועים היחידים שהקרינו אותו לפני שנגנז היו הסינמטקים. בסרט צפו אגב משהו כמו 900 איש. כמו בית הספר שלי. הסרט עוקב אחר נוסע בזמן משנת 3000 לשנת 1985 להזהיר את האנושות מפניי מלחמת עולם שלישית ואפוקליפסה. אגב סתם בצירוף מקרים משעשע, טרקובסקי עשה סרט בדיוק על מלחמת עולם שלישית והחרדה ממנה שהיה גאוני ונקרא ''הקורבן''. הרבה לומר על הסרט אין לי ממש. הוא מלא בדימויים שרואים שנלקחו ממוחו היצירתי של משורר ואיש מבריק, עשוי בצורה מרושלת ולפעמים נפלאה, הסרט שואל לא פעם שאלות כמו האם אהבה יכולה להתקיים בעתיד אפוקליפטי או האם מציאות וירטואלית יכולה לספק את היצרים המיניים שלנו או לא ועוד שאלות שלא אכנס אליהן. מלבד זאת, המשחק לא משהו, וגם השחקנים. בסצנות האנגלית המבטא ישראלי מביך.

אבל אני מאוד נהנתי ומאוד נתפסתי בצפייה בסרט. אני מופתע שלא מדובר בזוועה איומה. הוא יותר קאלטי מאשר סרט שיילקח ברצינות אבל אני מאמין בלב כמעט שלם שהוא יוכל למצוא את קהל היעד שלו אם הוא רק יכנס לתודעת הציבור.

סה''כ סרט מעניין שצריך לקבל יותר הכרה ולהיכנס לתוגעת הציבור. מתוך - ''שדר מן העתיד''